פסק-דין בתיק ת"ק 014036/02

1.         התובע שכר מהתובע שכנגד, בשכירות משנה, חדר בדירה. התובע שכנגד טען כי התובע גרם נזקים שונים לדירה ולציודו האישי של הנתבע שהיה מאוחסן שם, ולכן פדה שיק על סך 5,000 ש"ח, שנתן לו התובע עם כריתת הסכם השכירות,לצורך הבטחת נזקים עתידיים, אם ייגרמו. התובע מכחיש מכל ומכל את הנזקים הנטענים ותובע השבת הסכום.

2.         לצורך דיון והכרעה במחלוקת יש לדון, ראשית, בתביעה שכנגד, שהרי בהתאם למסקנות בדבר צדקת התביעה שכנגד - תגזר ההכרעה בתביעה להחזר הכספי, אותו דורש התובע.

3.         העובדות המוסכמות בין הצדדים, כפי שעולות מכתבי הטענות ומהדיונים שהתקיימו בפני כב' השופט בשן ובפני, הן כדלקמן:

א.         התובע שכר החדר מהתובע שכנגד לתקופה שבין 9.11.01 ועד 16.10.02.

ב.         יחד עם התובע התגוררו בדירה בת הארבעה חדרים עוד שני שוכרים - מר ויינשטיין ומר רוזנטל.

ג.          התובע נתן לתובע שכנגד שיק ביטחון על סך 5,000 ש"ח לכיסוי נזק בלתי סביר לדירה, אם יגרם. לעניין זה יצוין כי הנושא לא הוסדר מפורשות בחוזה שנכרת בין הצדדים (הוצגו שתי גרסאות של החוזה - באחת לא נדרש התובע לתת כל ביטחון, ובשניה נדרש לתת שטר חוב בסך 3,000 ש"ח, חתום על ידי שני ערבים), אך לאור עדות התובע בפני, אני מקבלת עובדה זו כמוסכמת.

ד.         התובע שכנגד השאיר בדירה - חלקו בחדר הממ"ד - ציוד שלו (רשימת הציוד צורפה כנספח א' לחוזה עם מר רוזנטל, שהוצג על ידי התובע שכנגד). התובע שכנגד טען כי הרשימה צורפה גם לחוזה עם התובע, אך לא הוצג עותק חתום של נספח זה על ידי התובע שכנגד, והתובע הכחיש את צירופה.

ה.         ציוד נוסף שהשאיר התובע בדירה הוכנס, לאחר עזיבתו, לממ"ד אף הוא, ובין ציוד זה - קופסת קרטון גדולה שהייתה במרפסת הפתוחה בדירה קודם לכן.

ו.          התובע שכנגד נסע לחו"ל לאחר כריתת החוזה, חזר לתקופת מה ביוני 2002 וביקר בדירה, נסע שוב וחזר עם סיום תקופת החוזה.

4.         טענות התובע שכנגד הן כדלקמן:

א.         התובע הכניס ציוד שלו לממ"ד.

ב.         בנוסף, הכניס התובע ציוד של התובע שכנגד לממ"ד.

ג.          עקב פעולותיו האמורות של התובע נגרמו נזקים לממ"ד ולציוד התובע שכנגד בו. ביתר פירוט הטענות הן, ראשית, שלממ"ד הוכנסה על ידי התובע קופסת הקרטון הגדולה, שכפי הנראה הייתה רטובה. הקופסא התמלאה בעובש, העובש המשיך והתפתח בממ"ד שהיה אטום וסגור, וכך נגרמו נזקים למעילי עור, שמיכה, כרית ובגדים נוספים ולכן היה גם צורך בניקוי הממ"ד, חיטויו וצביעתו. שנית, מזרן של התובע שכנגד שהוכנס לממ"ד על ידי התובע שכנגד קופל על ידי התובע, דבר שגרם לעיקומו ולנזק לקפיציו.

ד.         בנוסף, טוען התובע שכנגד כי התובע גרם לנזק לשואב אבק ולדלתות תנור האפיה וכן כי הוא חייב בתשלום בגין ניקוי המטבח, מרפסת המטבח ושני חדרים נוספים.

ה.         בהתאם לחוות דעת שמאי מטעמו, שבדק הנזקים, סך הנזקים עומד על 6206.80 ש"ח. לפיכך, רשאי היה לדעתו לפדות את השיק על סך 5,000 ש"ח שהיה בידו מהתובע, והוא דורש  פיצוי נוסף של 1,206.80 ש"ח בתוספת שכ"ט שמאי. בנוסף נתבע פיצוי בגין עגמת נפש וכן פיצוי בגין התנהגות התובע, אשר לטענת התובע שכנגד, גרמה ל"הברחת" שוכרת פוטנציאלית מהדירה.

ו.          לשאלה - מדוע דרש הפיצוי רק מהתובע בעוד שבדירה היו שוכרים נוספים - השיב - כי הוא האמין לשני השוכרים האחרים שאין להם קשר להכנסת הציוד לממ"ד ולנזקים האחרים שנגרמו.

5.         טענות התובע הן כדלקמן:

א.         כאשר עזב התובע שכנגד את הדירה, למרות שהבטיח כי יאחסן כל חפציו בממ"ד - עדיין הותיר חפצים רבים בדירה שלא הספיק לאחסנם, כמו פרטי לבוש, מיטה, כורסאות ושולחן וכן הארגז שהונח במרפסת הסלון.

ב.         השארת החפצים בדירה מנעה מהתובע ומשני השוכרים האחרים שימוש סביר במושכר ולכן הם נאלצו להעבירם בעצמם לממ"ד. פעולת ההעברה נעשתה על ידם יחדיו.